על החיים ועל המוות: משמעות באובדן ושכול

ויקטור פרנקל הציע שעצם ההכרה בסופיות חיינו יכולה להוות חוויית יקיצה חשובה בחיים. לדבריו, המפגש עם המוות והסופיות אינו נוטל מהחיים את משמעותם, אלא דווקא מעניק להם אותה.

המוות שהופך אותנו ערים יותר למעברי החיים, מנכיח את ההזדמנויות הייחודיות והחד־פעמיות של מצבנו, ומאלץ אותנו להיות אחראים לממשן בהווה. את המוות אנו פוגשים גם בכל המצבים המעבריים בחיינו, שתמיד כרוכים באובדן — סיומו של משהו שהיה והתחלה של מה שאמור להיות. וכמובן, עם פרידה מאדם אהוב, פרישה מעבודה ואובדן בריאות. על פי הלוגותרפיה, גם האובדן, כמו המוות, ממריץ לחיות באופן מלא יותר, ומעניק הזדמנות להגברת תחושת המשמעות בחיים.

בפרק זה מתארחת עדי ליליאור פסיכותרפיסטית גוף- נפש  ולוגותרפיסטית, מנחת קבוצות, מייסדת שותפה של קבוצות " סיפור דרך"- קבוצות תמיכה טיפוליות לאלמנים ואלמנות. מטפלת מאז ה-7.10.23 במסגרת ארגון "חוסן" במשפחות מקיבוצי העוטף שחוו אבדנים וטראומות, שותפה בסגל "מכון דרכים" בבנימינה- מכון המטפל בגישה מערכתית דינאמית, בעלת קליניקה בבנימינה,  

בפרק התייחסנו לנושא האובדן והיבטיו המגוונים, כיצד הוא מתחבר לנושא המשמעות בכלל ולוגותרפיה בפרט, לצד קווים מנחים לסיוע לא.נשים שחוו אבדן או מכירים מישהו שחווה אבדן.